לא מוערך

אני מרגיש שאפילו החברים שלי לא לוקחים אותי ברצינות. בבית ספר אף אחד מהם לא ניגש אליי, לא מתייחס אלי, לא מרגיש בקיומי.. אני תמיד זה שניגש, שמתייחס ושיוזם. אצל נועם זה כמעט בלתי אפשרי בגלל שהיא כל הזמן עם החברות הסתומות שלה, עודד כל הזמן עם הילדים המקובלים של הכיתה. יש לי אומץ לבוא, אבל אם אני אבוא הוא כמעט ולא יתייחס אליי. מאור הוא היחיד שכשאני קורא לו הוא מוכן לעוזב הכל ולבוא להיות איתי, והוא אפילו יוזם הרבה פעמים..

אצל אנשים שהם לא חברים שלי זה אפילו יותר גרוע. כשאני אומר משהו למישהו מדברים אליי בצורה לא רצינית. כאילו אני מוגבל, כאילו אני נחות מהם, והכי נורא, כאילו אני מסכן.

הדבר הכי נורא הוא שאני לא יכול להגיד את זה לאף אחד. כשאני רוצה לדבר על זה עם נועם, אני מרגש שאני פשוט לא יכול. הגרון עוצר בעדי, למה? כי אני מפחד. אני מפחד ממה שהיא תגיד, אני לא יודע מה להגיד, הכל מתבלבל לי במוח, אני נכנס ללחץ.. אני פשוט לא יכול..

הלוואי שמישהו יבין מה אני רוצה באמת.. שיפסיקו להתייחס אליי ככה.. שיקחו אותי בתור מישהו רציני..

אני מרגיש שאני לא מסוגל יותר, שאני רוצה להתחיל מחדש, כשאף אחד לא מכיר אותי, כשאני אוכל להתנהג "נורמלי". תמיד תהיה עליי את המדבקה הזאת של המוזר והמוגבל. הלוואי שאצליח להסיר אותה.. אין סיכוי שאצליח..

אני לא יודע מה לעשות, אני צריך מישהו...

אני מרגיש שאפילו החברים שלי לא לוקחים אותי ברצינות. בבית ספר אף אחד מהם לא ניגש אליי, לא מתייחס אלי, לא מרגיש בקיומי.. אני תמיד זה שניגש, שמתייחס ושיוזם. אצל נועם זה כמעט בלתי אפשרי בגלל שהיא כל הזמן עם החברות הסתומות שלה, עודד כל הזמן עם הילדים המקובלים של הכיתה. יש לי אומץ לבוא, אבל אם אני אבוא הוא כמעט ולא יתייחס אליי. מאור הוא היחיד שכשאני קורא לו הוא מוכן לעוזב הכל ולבוא להיות איתי, והוא אפילו יוזם הרבה פעמים..

אצל אנשים שהם לא חברים שלי זה אפילו יותר גרוע. כשאני אומר משהו למישהו מדברים אליי בצורה לא רצינית. כאילו אני מוגבל, כאילו אני נחות מהם, והכי נורא, כאילו אני מסכן.

הדבר הכי נורא הוא שאני לא יכול להגיד את זה לאף אחד. כשאני רוצה לדבר על זה עם נועם, אני מרגש שאני פשוט לא יכול. הגרון עוצר בעדי, למה? כי אני מפחד. אני מפחד ממה שהיא תגיד, אני לא יודע מה להגיד, הכל מתבלבל לי במוח, אני נכנס ללחץ.. אני פשוט לא יכול..

הלוואי שמישהו יבין מה אני רוצה באמת.. שיפסיקו להתייחס אליי ככה.. שיקחו אותי בתור מישהו רציני..

אני מרגיש שאני לא מסוגל יותר, שאני רוצה להתחיל מחדש, כשאף אחד לא מכיר אותי, כשאני אוכל להתנהג "נורמלי". תמיד תהיה עליי את המדבקה הזאת של המוזר והמוגבל. הלוואי שאצליח להסיר אותה.. אין סיכוי שאצליח..

אני לא יודע מה לעשות, אני צריך מישהו...