|
|
אודות

היי, אני הילד המסתורי, זה שמבחוץ מתנהג כרגיל, וזה שבתוך תוכו מתחוללות סערות של מחשבות ורגשות. אני רוצה להביע את המחשבות ואת הרגשות שלי, את הדברים שאף אחד לא יודע, את הדברים שאני מפחד להגיד. אני רוצה להוציא, לכתוב, להביע. אני רוצה שמישהו ידע מה אני מרגיש, ובעיקר שיעודד אותי ברגעי משבר. אבל אני מפחד, אני מפחד ממה שיגידו, יחשבו, או יותר גרוע, יעשו. עלה בי הרעיון לכתוב בלוג, בלי שאף אחד ידע מי אני, בלי שאף אחד יגיד לי מה לעשות, בלי שאני ארגיש חוסר נוחות. והנה אני, מתחיל להכין את הבלוג, מקווה שיהיו לו הרבה קוראים, מקווה שזה יעזור לי, ומקווה להרגיש סיפוק ממנו.
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
קצת עליי .. אז .. אני בן 13.5 מהמרכז, אני בכיתה ח'. אני עברתי בתחילת שנה שעברה לכיתה חדשה בגלל פרויקט שקוראים לו "נחשון", שזה כיתת מצוינות מדעית. אני לא מקובל במיוחד בבצפר, והרבה ילדים צוחקים עליי, משפילים אותי ובקיצור, שונאים אותי. אבל יש לי מספיק חברים, אז אני לא מתייחס אליהם במיוחד. אני אוהב לשמוע מוזיקה, להיות בפייסבוק, ואני מתעניין בפוליטיקה. הציונים שלי די טובים אבל יש מורים שלא ממש מתים עליי בגלל שהם אומרים שאין לי "תלמידאות" ... טוב, אז זה אני ולא אכפת לי אם אתם אוהבים אותי או לא (: |
|
|
משבר. | | אני מרגיש ממש מוזר לאחרונה, למה? בגלל המשפחה שלי, בגלל הילדים בכיתה שלי והמצב החברתי שלי, בגלל המורים שלי והלימודים שלי, בעיקר בגללי..
אני עובר משבר, אבל אני די נהנה ממנו. אני מתחיל להתבודד כל הזמן, וכל בן אדם שרק מתקרב אליי מקבל צעקה לפחות. אני מרגיש שאין לי כוח להיות עם אנשים. אני רוצה להיות לבד. לחשוב בשקט על כל מיני דברים בלי שאף אחד יפריע לי.. נמאס לי מאנשים.. אני כל הזמן עייף, עצוב ועצבני. אני לא מבין איך אפשר להנות מזה?
בלימודים? התחלתי ממש להידרדר. אני כמעט ולא מקשיב בשיעורים, אני בקושי לומד למבחנים ועושה שיעורים, אני מתנתק מהלימודים.. אני תלמיד די חכם, אבל אני לא יודע מה קרה לי ואני מנסה להחזיר את עצמי ללימודים. התחלתי לקבל ציונים ממש גרועים ואני מפחד שזה ישפיע לי על התעודה של שליש א', שהולכת לתיכון, בעצם, מה יש לי לפחד. זה בטוח ישפיע אז אין פה ממש התלבטות.
המשפחה שלי, המורים שלי וכל המבוגרים למיניהם הורגים אותי. בעיקר בגלל הלימודים. אני מקבל ציונים נורא נמוכים לאחרונה, וההורים שלי פשוט גורמים לי להרגיש רע עם עצמי. הם אומרם לי שאני לא אתקבל לתיכון טוב, שלא תהיה לי בגרות וכו'. הם צודקים, אבל אני לא יכול לסבול כשהם אומרים את זה. זה גורם לי להתעצבן ממש. אני לא מבין איך עד היום לא התפרצתי על אחד מהם.. אולי בגלל שאין לי אומץ.. כרגיל..
הילדים בכיתה שלי. אני מרגיש כאילו החברים שלי מנצלים אותי ונמאס לי מזה. בפעם הבאה שהם יעשו את זה אני אעמוד מולם ואתעצבן. הילדים האחרים כמובן גורמים לי להיות בדיחה מהלכת. אני לא יודע מה לעשות בקצר למצב החברתי שלי.
אני מתחיל להרגיש שאני רוצה לשפר את עצמי. אני רוצה להיראות יותר טוב, להיות יותר חזק (פיזית ונפשית), לחזור להיות תלמיד טוב כמו שהייתי, להתחיל הכל מחדש. אני מרגיש כאילו היום אני בן אדם ממש "גרוע", אבל אני מרגיש שיש לי פוטנציאל להיות בן אדם ממש "טוב". אני חושב שאני אעשה משהו בקשר לזה.
|
|
|
|
|
 | אתה תותח, וזו בדיוק הבעיה במערכת החינוך בכללי.. בשביל להצליח במבחנים צריך לשבור ת'תחת, לבזבז אין ספור זמן כדי לשנן דברים שתשכח שבוע אחרי והכי גרוע, אף אחד לא מעריך את היכולות שלך, כמעט אף אחד. אתה בדיוק המשפט בסרטון הבא: "היא תיתן להם (המורים) לומר שאתה, אחד הילדים עם המוחות המבריקים והחכמים ! הוא - היפראקטיבי, לא מקשיב בשיעורים ומוסח דעת בקלות" תקשיב, אתה לא הבעיה. זו מערכת החינוך ... אין . העולם השתנה הכל הולך אחרת. וזה שיש ילדים שהולכים ב"רגיל", לומדים ומבזבזים שעות כדי ללמוד זה לא רע. אבל זה הרגיל, זה הנורמה, יש מיליון אנשים שעושים בדיוק אותו דבר, לומדים -> ציונים -> לעמוד בציפיות ההורים בלימודים, בחיים, ובכלל אנשים הולכים לפי הציפיות של החברה. "אני צריך חברה", אני צריך עבודה, אני צריך להיות כמו כולם... הכל בולשיט חבר, ואתה.. דווקא אתה ש"לא לומד", אין לך הקשבה, ההורים "נגדך" והחברה דפוקה. דווקא אתה המיוחד אתה הדבר הטוב, התווית של "מצליח" שאמורה להיות, ולא רק לאלה שלומדים.. אני חופר לך ורושם לך כי אני כזה, אני כזה שכבר הפסקתי ללמוד כמו פעם, בקושי לומד למבחנים, |
|  | כבר ממזמן לא נוגע בשיעורים וכמובן ההורים לא הפסיקו להציק שזה נורא. ויודע מה ? אין לי הוכחה שזה הדבר הנכון. ואם אפשר להשקיע מעט יותר בלימודים זה עדיף. אבל אל תפתל את עצמך בייסורים ותחשוב שאתה עושה לא בסדר.. כי זה מה שאני עשיתי, מה שאני הרגשתי, ההרגשה שנתנו לי, כל הזמן "אתה לא בסדר" . "אתה לא לומד, אתה לא רוצה להצליח" ואני יכול לומר לך יותר מכל, שאני כלכך רוצה להצליח ! יותר מכל אלה שלומדים קשה ו"מצליחים". חפרתי לך, אבל תדע שבקטע של הלימודים - אל תיתן לזה להשפיע עליך. לימודים צריכים לתת לך מוטיבציה, השראה ללמוד, כיף ללמוד ויותר מזה רצון ללמוד. אבל כשדוחפים אותך ומכריחים אותך, אז זה לא בא ממך. אתה מפסיק לרצות וזה לא כיף. אישית ? אני בקושי זוכר מה למדנו בתיכון, רק בראשי פרקים. ואני עכשיו, כשסיימתי לימודים נהנה הרבה יותר ללמוד דברים בעצמי סתם כי בא לי לקרוא משהו ולהתעניין. תראה את הסרטון הזה..: www.youtube.com/watch?v=D-eVF_G_p-Y וכל הכבוד לך על הרצון לעלות ולהשתפר, זה נהדר ומבורך תמיד עדיף להיות תלמיד טוב. אבל אם אתה לא מתחבר לזה, אתה לא צריך בהכרח להרגיש רע עם זה. העולם השתנה.. |
|  | זה בדיוק מה שקרה לי בזמן האחרון! הייתה לך תקופה לא טובה נפשית. כניראה שהשתנת. ועכשיו אתה פתאום מגלה אתזה ומתחילל לגלות את השינויים שעברו ליך. הראש שלך לא פנוי ללימודים ולדברים אחרים. כשזה יגמר, יכח לך טיפה זמן להיתייצב אבל ה יקרה ;) |
| |
|
|